איך מעצבים מרכז מבקרים היסטורי?
האגף של האדם הקדמון במרכז המבקרים מעוצב כמו ביקור אינטימי בחיים של האחר. אי לכך עיצוב התערוכה הוא חווית “ביקור“ אצל כל דמות אדם קדמון אחר. עיצוב השטח מחולק לתאים, בכל תא "חי" טיפוס אחר, וכל התאים מעוצבים בצורה ספירלית, שבלולית, הבאה להמחיש את ציר הזמן. במרכז התערוכה ה"מפץ הגדול", הוא הטבור שממנו מתחילה התערוכה. בתערוכה מעוצבים טיפוסים שונים של אדם קדמון , המבוססים על פי התפיסה המדעית הרווחת כיום. המטרה להיחשף אליהם, להבין את הייחוד של כל אחד מהם, הקשר ביניהם, הקשר שלהם אלינו היום ועוד.
במרכז המבקרים נחשף הצופה לסוג המגורים של כל טיפוס אדם קדמון, המזון שלו, אורח החיים, תרומתו התרבותית וחיי החברה שלו.
מה מכיל עיצוב התערוכה במרכז המבקרים ?
עיצוב אדריכלי של החלל, עיצוב ציורים, איורים, עיצוב אייקונים, עיצוב טקסטים, עיצוב אובייקטים תלת מממדיים, עיצוב דמויות מפוסלות, תצוגת חפצים אותנטיים או משוחזרים, עיצוב המחשות, עיצוב משחקים, התנסויות, הפעלות וסרט.
מה מיוצג ואיך הוא מיוצג
מוזיאון האדם והחי הוא מוזיאון שהוקם בשנת 1981. עוצב אגף חדש, במקום הקודם. רוב המבקרים בתערוכה הם קבוצות ילדים מבתי ספר, המונחים על ידי צוות ההדרכה של המוזיאון, המוזיאון גם פתוח לקהל הרחב.
האגף מעוצב בדרך של נרטיב, הסיפור של ה"אדם הקדמון". הסיפור אינו מסופר מ"בחוץ", אלא הדמויות מספרות את סיפורן. כדי לנתח ממה בנויה "הקריאה" במוזיאון, אשתמש בתפיסת המולטי מודאל Multimodal של הניו לונדון גרופ The New London Group המשקפת את הרב - אופניות של הרבדים המרכיבים את התערוכה
1. עיצוב מרחבי
הצופה במוזיאון משתמש בצעידה שאנו הכוונו אותו אליה. השימוש בצעידה משמש אותנו בשני רבדים. אחד בהמחשה של ציר הזמן, ההתפתחות, הנרטיב הפועל בזמן. והשני הקניית תחושת ה"ביקור" באופן פיזי אצל כל דמות טיפוס.
2. עיצוב באלמנטים ויזואליים
התצוגה בתערוכה היא מערכת מולטי סמיוטית. לפי החוקרת ד"ר חוה תובל, אלו מערכות סימנים הכוללות נוסף למילים כתובות, גם צורות גרפיות שונות ומגוונות כגון: סמלים, צילומים, מפות, מערכות סימנים מתמטיים, גרפים, ציורים, דיאגרמות ועוד.
כל קירות התערוכה מכוסים בציורים בפרופורציה תואמת למציאות. הציורים צוירו בדרך מסורתית, ונסרקו לתוך המחשב להמשך עבודה בתוכנות גראפיות.
הציורים הם "טקסט", המוסר דימויים רבים, כמו המראה החיצוני של הדמות, מיקום החיים שלה, המזון, החיים החברתיים, והגילוי התרבותי שלה, כמו גילוי האש, הכנת כלי עבודה וכד'.
במטרה למיין את היראכיית הטקסטים, עיצבנו אייקונים, המסווגים את הטקסטים לנושאים המצביעים על תוכן הטקסט, והמאפשרים לצופה להחליט מה הוא רוצה לקרוא, עוד לפני שהוא קורא. באותה הגישה עוצבו סמלים המייצגים באופן תמציתי את הגילוי התרבותי של כל דמות. הסמלים אמורים להוסיף על הציורים והטקסט. ולהסביר גרפית - סמלית מה שגם נאמר בטקסט
3 .עיצוב במבעים לשוניים
הטקסטים בתערוכה עובדו במימדים שונים. ברמות שונות, באופנים שונים של עיבוד.
לדוגמא, אופן של עיבוד ברמת "תעודת זהות", טקסטים כמו "בועות" על סצנות מהחיים. מתקיים שיווין, הטקסט לא יותר חשוב מהציור. הציור זקוק לטקסט והטקסט לציור, והאייקונים ממיינים את הטקסט.
4. תמונה וטקסט-הקוד הכפול
רבים עוסקים ביחסים בין טקסט לתמונה וההשפעה שלהם על למידה וזיכרון. ביניהם פאביו אשר ניסח את תיאורית הקידוד הכפול, פאביו דיבר על ידע הנבנה מייצוגים מילוליים ודימויים כאחד. הקשרים האלה מאפשרים להעלות דימויים מנטליים בתגובה למילות גירוי, ולהעלות מילים בתגובה לעצמים המוצגים בתמונות. יש שורה ארוכה של תופעות בלמידה ובזיכרון שאפשר להסביר במונחים של קידוד כפול, אשר מגביר את כמות האסוציאציות המתעוררות בתגובה לגירוי, ולכן משפר את הלמידה ואת הזיכרון.
5 .עיצוב במשמעות של מחוות
כאמור, הזכרתי את ההליכה במוזיאון, ואת ה"כניסות" לתאים מתוך ציר מרכזי, במטרה להעמיק את תחושת הביקור. לכל דמות ויטרינת חפצים משלה, הממוקמת בתוך תאה. אני חושבת שהוויטרינה המוזיאונית המקובלת, מקבלת כאן בתערוכה זאת, הקשר חדש אינטימי של "ארון חפצים", כיון שהיא ממוקמת בתוך האזור הייחודי של כל טיפוס.
מערת אדם קדמון בלב רמת גן?
בתערוכה מערה "כמו אמיתית" עם ציורי אנשי המערות. בתוך המערה לוח מקובע לקיר בתוספת גירים. הלוח קורא לצופים לבטא את החוויות שלהם, כדוגמת הצייר הקדמון איש המערות.
במערה קיימות למידות נוספות הקושרות משמעות של מחוות הגוף להבנה. לדוגמא, על הקיר החיצוני של המערה מצויים חורי הצצה, בתוך החורים נמצאים מאובנים. יש קשר בין אקט ההצצה לבין עובדת המאובנים חבויים וזקוקים לגילוי.
ציר הזמן
בלב האגף הבנוי בצורת ספירלה, מעוצבת רצפה עגולה בקוטר של חמישה מטרים. היא נותנת ביטוי למפץ, ולהופעת האדם על פני התפתחות החיים על כדור הארץ. עיצוב הרצפה מורכב מרבדים שונים של ביטויים חזותיים, בבסיס ביוספרה של חלל, ים ויבשה, ועליה אלמנטים שונים כמו שמות העידנים והתקופות, ואוסף צמחים ובעלי חיים מייצגים, עד לאדם הקדמוני ביותר. העידנים והתקופות לא בנויים כאלמנט חיצוני אלא אינטגרלי, בו זמנית, מודל של טקסט ותמונות. הטקסט קריא בעת צעידה על ציר הזמן.
בעיצוב התערוכה, מצאנו את עצמנו מתכתבים עם מסורת עיצובית של עיצוב מוזיאונים לטבע. אף אנו בעת עבודת העיצוב והניתוח החזותי, עומדים אל מול מחקרים מדעיים קנוניים, אך גם מול רסיסי מידע, DNA שמלוקט לעיתים מאבק עצמות. מתוך זה יש לבנות ייצוגים דו מימדיים ומודלים טבעיים. אנחנו בעיצוב התערוכה, הפכנו טבע לייצוג. לדוגמא, מדורה מרצדת תלת מימדית, משולבת מחומרים מהטבע ומחומרים מלאכותיים, שהמעצבים בסטודיו היו מוכנים להישבע שהיא מפיצה חום
עיצבנו דימויים בגודל טבעי. בנינו דמות על פי דימויים קיימים, אך יצרנו דבר חדש
המודלים יהיו עכשיו הדימויים המקובלים על מישהו אחר, על המעצב הבא. עיצוב התערוכה הוא דוגמא להפקה מולטי מודאלית המשתמשת במשאבים ייצוגיים שונים המשתלבים למערכת משמעות אחת.
עיצבנו מוזיאון לילדים, התערוכה פונה לילדים, בגובה הילדים, אך היא איננה "מתיילדת".
לסיום, מה מביא אנשים להתעניין במוזיאונים ולצאת מביתם אל מוזיאון. לדעתנו, זהו פתח, קרע בתוך המציאות, חלון, חלום. אני "כאן" ופתאום אני "שם".
http://www.adamvechai.org.il/%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%9F
עיצוב אגף אדם קדמון, מוזיאון האדם והחי רמת גן
